יוסף חלואני הי"ד נולד בשנת תרע"ב, (1912), בדמשק, סוריה. נהרג בפעולת איבה בב' באדר ב' תשל"ח , 11/3/1978 מקום האירוע: צומת גלילות.
מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מספר 45.

 
 
יוסף, בן שלמה ואסתר, נולד בדמשק סוריה. גדל והתחנך בכפר ג'ובר, הסמוך לדמשק, ושם למד בחדר. בכפר הזה נמצאת, על פי המסורת, המערה של אליהו הנביא. במקום גם בית כנסת גדול ומפואר על שם רבי אליעזר בן-ערך, וכן בית הארחה עבור העולים לרגל למערה ולבית הכנסת. העולים הגיעו מרחבי סוריה, לבנון ומהארצות השכנות. הם פקדו את המקום בשבתות, בחגים ובשמחות. משפחתו של יוסף ניהלה את המקום מטעם קהילת יהדות דמשק במשך 40 שנה. סבו של יוסף היה שליח ציבור. אביו היה ממכובדי הקהילה, שהיה אהוד גם על תושבי המקום המוסלמים והייתה לו השפעה רבה על סביבתו. יוסף עלה לארץ בתחילת שנת 1934, לאחר שנישא לעדינה-לטיפה. הם יצאו את סוריה במסווה של תיירים שנוסעים לירח דבש, ואף נדרשו - כנהוג באותם ימים - להשאיר ערבון כספי כדי להבטיח את שיבתם לדמשק.
 
יוסף השתקע בחיפה וגר שם עד יום מותו. בארץ עבד בעבודות מזדמנות ברחבי הגליל והעמק. הוא עסק בבניין, בזיפות גגות ואחר כך עבד בשוק הסיטונאי, שוק תלפיות בחיפה. בתחילה עבד כסבל ובהמשך כירקן. הפרנסה הייתה מצויה בדוחק ובצמצום והוא עמל קשות כדי לפרנס את משפחתו הענפה: שבע בנות ושלושה בנים. למרות הקשיים, דאג להשכלת כל בני ביתו. יוסף היה אדם מסורתי, ומיום עלותו לארץ הקים והחזיק בית כנסת בחיפה.
 
ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978), הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על-גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול. הם עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה, החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה, תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, קו 901 מתל אביב לחיפה, שניסה להימלט מהם, לאחר שהנהג קלט שמדובר באירוע חבלני. נהג האוטובוס הסתובב והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. נוסעיו הועלו לאוטובוס בו היו המחבלים, והם המשיכו לדהור לעבר תל אביב. כל הניסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו, עד ששוטרים ירו בגלגליו מעט צפונית לצומת גלילות והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שניסו להימלט. בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים נספו במהלך אותו היום.
 

יוסף, שהיה בין נוסעי האוטובוס, היה בין ההרוגים, בן 66 היה במותו. הותיר אחריו אישה, 10 ילדים, 28 נכדים ונין. הובא למנוחות בחלקת הקדושים בבית העלמין בכפר סמיר, חיפה.